שלבים בהתפתחות קבוצה- השלמה

שלב ראשון- שלב האני / מציאת מקום

ילד= מחפש תשובה מהוריו- האם אני קיים

משתתף= מחפש תשובה מהמנחה- האם אני קיים

המנחה עוזר לתת לפרט  משמעות ועוזר לאנשים להתבטא כדי שהאני שלהם יהיה מובחן.= חיזוק מובחן מאמא- בהתחלה הילד יחד עם אמא , לא מכיר בגבולותיו. מי שנותן חיזוק שיש לו מקום- במשפחה ההורה.  בקבוצה- המנחה.

הפרט שואל- האם יש סיכוי שאני אהיה פרט משמעותי בקבוצה. המנחה עושה פעילות כדי לתת לאנשים מקום בקבוצה. לכן בשלב זה התפקיד החשוב- למנחה. 
 

שלב 2: עימות

בדיקת גבולות, עמדות, מקום- האם באמת יש לי מקום?

עם מי מתעמתים? הילד- מתנגד להוריו===מכאן נולד מערך משפחתי- כל אחד מחפש לבסס את מקומו הבטוח גם עם חלקייו הלא נעימים. שם המשחק- מצא את מקומך. מריבות ראשו נות= חיפוש מקום, איך יהיה לי פה מקום. אם מאבקי הכח נמשכים בשלבים הבאים- לא נפתרה הדילמה. פיתרון הקונפליקט- חיה ותן לחיות. זה בסדר, יש מקום לכולם.

וויכוחים- זה על רעיון, זה טוב ומפרה.

מאבקי כח- על מקום, על הערך- האם יש לי ערך, מקום- = כאן יש כעס, עלבון, השפלה וכו 

שלב   4/3- אינטימיות עם עצמי והזולת

אחרי שכל אחד מצא את מקומו האדפ פנוי להסתכל פנימה על צרכיו- מה אני באמת צריך- מתחיל שלב האינטימיות. אינטימיות עם עצמי, ואינטימיות עם הזולת.

כשנוצר אמון בין חברי הקבוצה- נותן ביטחון ןיכולת ביטוי. חרדות על מקום נעלמות ואז כל אחד יכול לראות מה רוצה וצריך. ואז גם יש מקום לראות- מה השני צריך.כשאתה שלו ומכיר את עצמך ומחובר לעצמך- אז תוכל לתחבר לאחר באמת.

להתחבר לעצמך + להתחבר לזולת- שלב 1 או 2 לפי תיאורתיקנים שונים.

אם אני קרוב לצרכי ויכול לבטא אותם- אני רוצה...אני צריך..אז עולים בקבוצה דברים אינטימיים- כאבים, בעיות, כישלונות , אכזבות וכו..

נוצר מצב שכאשר אני מספר את האינטימיות שלי- אחרים מתחברים אלי.

יש לזכור שאי אפשר לדלג על שלבים- לא ניתן להתחיל באינטימיות כי אנשים עדיין לא פנויים לאינטימיות. לכל אדם קצב משלו להיפתח, לוותר על פחדים וחרדות, להיכנס לאינטימיות. 

שלב 4- אינטימיות עם האחר

בשלב האינטימיות יש אידיאליזציה – חיבוק דוב- אנשים מוכנים לחבק. יש שמשתפים וכולם איתם. עדיין יש משימה- אני עם עצמי או אני עם האחר.מוביל לשלב הבא של האינטימיות- יש יכולת להכיל פרט בודד והלחוד הוא גם הביחד. 

שלב 5- פרידה 

אנשים אוספים עצמם ומתכוונים לפרידה. עוזבים הקבוצה כשלמים. לוקחים עימם חלק מהקבוצה.

הפרידה האמיתית- עוזב ולוקח חלק ריגשי מהקבוצה. לא נקרע מהם- לוקח איתך חוויות, לא נוטש- הפנמת המנחה, אנשים מהקבוצה, חוויות- ואתה הולך הביתה עם חיוך- לא ניתוק ונטישה. יש השלמה בפרידה. 

*בכל שלב ושלב יש למנחה תפקיד.

*בכל שלב יש מכשולים- קולות וכוחות לכיוון קיצוני- בסוף נוצר איזון.